עיר שלושת הערפילים, בקצה המערבי של תאילנד: מקדשי שאן על אגם, מקדש על גבעה שממנו רואים את הערפל נעלם בבוקר, אגם באורנים שקוראים לו שווייץ, כפר תה סיני על הגבול, ומערה מלאה דגים. כאן איך מגיעים בלופ מצ'אנג מאי או ביום מפאי, מתי לבוא לפי תחנת מאה הונג סון עצמה, ו-15 מקומות עם מקור ותאריך אימות.
למאה הונג סון באים בנובמבר–פברואר: לפי נורמלי תחנת מאה הונג סון (NOAA 1991–2020), 5–40 מ"מ גשם בחודש, ימים של 29–33 מעלות ולילות קרים של 14–19, ובנובמבר פריחת הבואה טונג. מרץ–אפריל חמים מאוד (37–39) ועונת העשן. יולי–ספטמבר הגשומים (200–259 מ"מ, 16–21 ימי גשם), והכבישים ההרריים איטיים.
| אזור | ינו | פבר | מרץ | אפר | מאי | יונ | יול | אוג | ספט | אוק | נוב | דצמ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הצפון: מאה הונג סון (תחנה מקומית) | ינואר: עונה מומלצת | פברואר: עונה מומלצת | מרץ: פחות מומלץ | אפריל: פחות מומלץ | מאי: אפשרי | יוני: אפשרי | יולי: פחות מומלץ | אוגוסט: פחות מומלץ | ספטמבר: פחות מומלץ | אוקטובר: אפשרי | נובמבר: עונה מומלצת | דצמבר: עונה מומלצת |
המקדש שרואים מכל מקום בעיר, ומהמרפסת שלו רואים את כל העיר, את העמק ואת ההרים מסביב. שתי פגודות לבנות: הגדולה מ-1860 עם שרידי תלמידו של בודהה לפי רשות התיירות, והקטנה מ-1874 של המושל הראשון. ויקיפדיה שמה אותו בראש תמונת המחוז. הזריחה מעל הערפל מתחילה כאן.
שני מקדשים 'אחים' באותה חומה, בסגנון השאן (טאי יאי) עם גגות מדורגים כמו ארמון, על שפת אגם נונג צ'ונג קאם. צ'ונג קאם מ-1827 עם בודהה ברוחב כמעט חמישה מטר; בצ'ונג קלאנג ציורים על זכוכית שהובאו ממנדליי ומוזיאון קטן של בובות עץ מבורמה מ-1857, לפי רשות התיירות. בערב, ההשתקפות באגם.
מאגר מים בין יערות אורן והרים, שרשות התיירות וויקיפדיה קוראות לו 'שווייץ של תאילנד': בבוקר החורפי ערפל על המים, כמו בתמונה. בעבר שדות אופיום, היום פרויקט מלכותי עם צמחי מרפא ובריכות לצפרדעים נדירות. התמונה בראש העמוד צולמה כאן. לינה בקמפינג על החוף למי שרוצה את הזריחה.
המפל הגבוה בצפון תאילנד לפי ויקיפדיה: 80 מטר במפל אחד, לפי רשות התיירות, ומעליו דוי פוי, רמה בגובה 1,722 מטר עם אחו ויער אורנים. הפארק ה-37 של תאילנד (1981), כמעט 400 קמ"ר. דרך העפר לנונג קיאו פתוחה רק בעונה היבשה.
הלב של מאה הונג סון: אגם קטן שהמקדשים משתקפים בו, ולפי רשות התיירות זה המקום שבו נערכים הטקסים והחגיגות של העיר. סיבוב ערב סביב האגם הוא הדבר הראשון שעושים כאן, ולכאן חוזרים בכל ערב.
כפר של צאצאי חיילים סינים שברחו מיונאן אחרי 1949, לפי ויקיפדיה, ובנו כאן בתי חימר וקש סביב אגם. לפי רשות התיירות זה הכפר האחרון לפני גבול מיאנמר, 44 קילומטר מהעיר, ובאים בשביל תה אולונג ואוכל יונאני על המים. סיור היום הקלאסי משלב אותו עם פאנג אונג ומפל פה סואה.
מעיינות גופרית בפארק ציבורי קטן, עם חדרי אמבט פרטיים במחיר סמלי לפי רשות התיירות, ועיסוי תאי. הערב אחרי יום בהרים, או העצירה הראשונה למי שמגיע מכיוון קון יואם.
מפל רחב על מצוק סלע, כ-15 מטר גובה לפי ויקיפדיה (רשות התיירות: כ-10), שמימיו מגיעים ממיאנמר. בעונת הגשמים המים מכסים את כל המצוק 'כמו מחצלת', לפי רשות התיירות, ולכן אוגוסט–ספטמבר. בדרך לבאן ראק תאי, באותו יום.
בנובמבר הגבעות מתכסות בחמניות בר צהובות, כשבועיים בלבד, לפי רשות התיירות, וזה האירוע של המחוז: פסטיבל, קמפינג ותנועה בכביש 1263. ויקיפדיה מציינת שהשדות נמצאים כ-80 קילומטר ממאה הונג סון. מי שטס בנובמבר מתכנן סביב זה.
המערה הגדולה עם הנהר שעובר בה, שהיא העצירה של הדרך מפאי: כניסה ברפסודת במבוק, ארונות קבורה עתיקים, ובשקיעה אלפי סנוניות. הכרטיס המלא, עם המחירים הרשמיים של הקהילה, בעמוד [פאי](/travel/thailand/north/pai/).
מערה קטנה מלאה מים שבה חיים מאות דגי מהסיר גדולים ושחורים, שהמקומיים מחשיבים לקדושים ומאכילים, לפי רשות התיירות וויקיפדיה. מסביב גן מוצל ונחל, עצירה של חצי שעה בדרך לפאנג אונג ולבאן ראק תאי, ומתאים במיוחד לילדים.
שלוש קומות שמסבירות את המחוז: חנות מלאכה של הכפרים, הסטודיו המלכותי, ולמעלה תערוכה על ששת שבטי הגבעה, ליסו, לאהו, מונג, לואה, שאן וקארן, עם הלבוש והכלים שלהם. הוקם ב-1985 בחסות המלכה סיריקיט כדי לתת לכפריים פרנסה ממלאכה, לפי רשות התיירות.
מי שמבוסס בפאי ולא רוצה להעביר את הלינה עושה את מאה הונג סון ביום אחד ברכב פרטי: הכביש 1095 שרשות התיירות מציינת, מערת הדגים, פאנג אונג ובאן ראק תאי. יום ארוך; מי שיכול, ישן לילה בעיר בשביל הזריחה מדוי קונג מו.
לפי ויקיפדיה מגיעים ברכב או באוטובוס דרך 'הלופ של מאה הונג סון': כביש 1095 דרך פאי מצפון, וכביש 108 דרך מאה סאריאנג מדרום, ושניהם הרריים ומפותלים. לפי 12Go 242 קילומטר ושישה אוטובוסים ביום. הדרך הנפוצה של הישראלים: לילה או שניים ב[פאי](/travel/thailand/north/pai/) ואז ההמשך לכאן.
שדה תעופה קטן מ-1939, בתוך העיר, לפי ויקיפדיה. 12Go מונה טיסה בין האפשרויות מצ'אנג מאי, ולכן מי שלא רוצה את הכביש המפותל יכול לטוס לכיוון אחד ולנסוע בשני. לוח הטיסות משתנה, לאמת לפני שמתכננים.
מאה הונג סון (Mae Hong Son) היא עיר קטנה, כ-7,000 תושבים לפי ויקיפדיה, בעמק צר בין הרים על גבול מיאנמר, בירת המחוז ההררי והדליל ביותר בתאילנד. עד סוף המאה ה-19 היא הייתה חלק ממדינות השאן, וזה עדיין נראה: המקדשים בסגנון בורמזי, השאן הם הקבוצה הגדולה בעיר, ושבעה שבטי גבעה מהווים כשני שלישים מהמחוז לפי ויקיפדיה. הכינוי "עיר שלושת הערפילים" בא מהערפל שיושב בעמק בבוקר, בחורף, בקיץ ובעונת הגשמים. מי שמגיע לכאן עשה את הדרך הארוכה של הצפון, ומקבל בתמורה עיר שקטה בלי תיירות המונים.
מאה הונג סון על שעון תאילנד (UTC+7), כמו כל המדינה, ואין שעון קיץ. תאילנד מקדימה את ישראל ב-4 שעות בשעון קיץ ישראלי וב-5 בחורף. כשבישראל 20:00 בקיץ, במאה הונג סון 00:00; בחורף 01:00.
15 המקומות שלמטה נבדקו מול עמוד רשמי של רשות התיירות של תאילנד (TAT), מול 12Go להגעה, או מול שני מקורות עצמאיים. דמי הכניסה מהעמודים הרשמיים. לסיורים יש קישור לבדיקת מחיר וזמינות. מסעדות ומלונות יתווספו כשיהיה להם מקור פעילות.
במאה הונג סון אין בית חב"ד: העיר לא ברשימת חב"ד תאילנד. הקרוב הוא בית חב"ד פאי, עם סעודות שבת בהרשמה, ואחריו צ'אנג מאי. מי שרוצה שבת מתכנן אותה בפאי, ומביא אוכל להמשך.
למאה הונג סון יש תחנה מטאורולוגית משלה, ולכן הרצועה כאן היא של העיר עצמה: לפי נורמלי NOAA ל-1991–2020, נובמבר–פברואר הם החודשים היבשים, 5–40 מ"מ גשם בחודש, עם ימים של 29–33 מעלות ולילות קרים של 14–19. בנובמבר פורח הבואה טונג בקון יואם, ובחורף הערפל על פאנג אונג. מרץ–אפריל חמים מאוד, 37–39 מעלות בממוצע, וכאן נמדד שיא החום של תאילנד, 44.6 מעלות באפריל 2016 לפי ויקיפדיה, ובנוסף עונת העשן של הצפון. יולי–ספטמבר הגשומים, 200–259 מ"מ בחודש, והכבישים ההרריים איטיים. הרצועה המלאה במתי לטוס לתאילנד.
נובמבר–פברואר: יבש, קר בלילה, ערפל בבוקר. נובמבר גם בשביל שדות הבואה טונג. לא במרץ–אפריל (חום ועשן).
בלופ: כביש 1095 דרך פאי או כביש 108 דרך מאה סאריאנג. 242 קילומטר, שישה אוטובוסים ביום, 5–18 שעות לפי אמצעי התחבורה. או טיסה, לפי לוח משתנה.
בכביש 1095, עם תאם לוד באמצע, במיניוואן או ברכב. אפשר גם כסיור יום ברכב פרטי מפאי, בלי להעביר לינה.
שעון תאילנד: 4 שעות לפני ישראל בקיץ הישראלי, 5 בחורף. אין שעון קיץ.
100 באט למבוגר ו-50 לילד לפי רשות התיירות. פארק מאה סורין 200/100. המעיינות החמים בפה בונג חינם, וחדר אמבט פרטי 50 באט לשעה.
לא. הקרוב בפאי, ואחריו צ'אנג מאי.
כל עמוד נבנה ממודולי נתונים מאומתים, עם תאריך בדיקה
העמוד נשען על מקורות רשמיים ועל מקורות מתוארכים מהשנה האחרונה, לא על ביקור אישי. כל פריט שלא אומת מסומן במפורש "לאמת". איך אנחנו עובדים