האגם המערבי ומקדש טראן קווק
צפון-מערב לרובע העתיקהאגם המערבי הוא הגדול בהאנוי, ועל שפתו מקדש טראן קווק, המקדש הבודהיסטי העתיק בעיר, מהמאה השישית, עם פגודה אדומה מדורגת על האי. אזור שקט ויפה במיוחד לשקיעה לפי Vietnam Airlines וויקיפדיה.
בירת וייטנאם היא עיר של סמטאות ישנות, אגמים, מקדשים ואוכל רחוב אגדי. כאן מתחילים את הצפון: מה לראות, מתי ללכת לכל אתר, ואיך מגיעים.

העמקות נושאיות על האנוי, עם המלצות מעשיות
האגם המערבי הוא הגדול בהאנוי, ועל שפתו מקדש טראן קווק, המקדש הבודהיסטי העתיק בעיר, מהמאה השישית, עם פגודה אדומה מדורגת על האי. אזור שקט ויפה במיוחד לשקיעה לפי Vietnam Airlines וויקיפדיה.
מקדש הספרות, שנוסד ב-1070, היה האוניברסיטה הראשונה של וייטנאם. חצרות שקטות, בריכות ומצבות אבן על גב צבים לזכר הבוגרים המצטיינים. אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בהאנוי לפי ויקיפדיה.
האגם במרכז העיר הוא הלב הרוחני של האנוי, ובמרכזו מגדל הצב ואי קטן ובו מקדש נגוק סון, שמגיעים אליו בגשר הָוק האדום. סביב האגם הולכים, מתעמלים בבוקר, ובסופי שבוע הכביש נסגר להולכי רגל לפי ויקיפדיה.
המאוזוליאום שומר את גופתו החנוטה של הו צ'י מין, מנהיג וייטנאם, והוא אתר לאומי מרכזי. במתחם גם ארמון הנשיאות, בית העץ של הו צ'י מין ומקדש עמוד אחד. ביקור מכובד ומרשים לפי ועדת ניהול המאוזוליאום.
אמנות עממית וייטנאמית בת מאות שנים: בובות עץ רוקדות על בריכת מים למוזיקה חיה של תזמורת מסורתית. מופע קצר וקסום, אחד הדברים האהובים על מטיילים בהאנוי לפי התיאטרון.
שוק דונג שואן הוא הגדול בהאנוי, ומסביבו גן עדן של אוכל רחוב: פְהוֹ (מרק אטריות), באן מי, ובעיקר קפה ביצה האנואי המפורסם. חוויה קולינרית שאסור לפספס לפי אתר התיירות הרשמי.
כלא שבנו הצרפתים לאסירים פוליטיים וייטנאמים, ובמלחמת וייטנאם שימש לשבויים אמריקנים שכינו אותו בציניות 'הילטון האנוי'. מוזיאון מרגש שמספר את הצד הווייטנאמי של ההיסטוריה לפי ויקיפדיה.
לב האנוי: רשת סמטאות צפופה שנקראת '36 הרחובות', שכל אחד מהם התמחה פעם בסחורה אחרת. היום זה מרקם של חנויות, בתי קפה, דוכני אוכל ומקדשים קטנים, והמקום הטוב ביותר לחוש את קצב העיר לפי אתר התיירות הרשמי.
רחוב צר שבו הרכבת חולפת סנטימטרים מבתי הקפה ומדלתות הבתים, מראה שהפך לאייקון. יושבים בבית קפה על הפסים ומחכים לרכבת, אבל חשוב לשמור מרחק ולהקשיב להוראות, כי זו מסילה פעילה לפי אתר התיירות הרשמי.
האנוי, בירת וייטנאם, היא שער הכניסה לצפון המדינה. שדה התעופה נוי באי מצפון לעיר, וממנו נוחים למרכז. מהעיר יוצאים גם רכבות ואוטובוסים לסאפה, למפרץ הא לונג ולשאר הצפון לפי אתר התיירות הרשמי.
האנוי היא בירת וייטנאם ואחת הערים המרתקות בדרום-מזרח אסיה: רובע עתיק צפוף וסואן, אגמים שקטים, מקדשים בני מאות שנים ושכבות של היסטוריה צרפתית ווייטנאמית. זו גם בירת אוכל הרחוב של המדינה, והשער לצפון, למפרץ הא לונג ולהרי סאפה. יומיים עד שלושה נותנים תחושה טובה של העיר.
מגיעים דרך שדה התעופה נוי באי, כ-45 דקות עד שעה מהמרכז במונית או באוטובוס. אין טיסה ישירה מישראל, וטסים דרך עצירת ביניים אחת (הפירוט בעמוד איך מגיעים ליפן ולאסיה — כאן חשוב בעיקר לזכור שצריך e-visa מראש). בתוך העיר נוח ללכת ברגל ברובע העתיק, ולנסיעות ארוכות יותר משתמשים במוניות ובאפליקציות הסעה מקומיות.
הלב הוא הרובע העתיק ואגם הואן קיים, וסביבם מקדש הספרות ההיסטורי, מוזיאון כלא הואה לו, מתחם המאוזוליאום של הו צ'י מין, ומופע בובות המים המסורתי. לחובבי האווירה יש את רחוב הרכבת ואת האגם המערבי עם המקדש העתיק. הכרטיסים לאתרים זולים, ורובם עולים כמה עשרות אלפי דונג בלבד.
האנוי היא סיבה בפני עצמה לבוא: פְהוֹ (מרק אטריות), באן מי, בון צ'א (בשר צלוי עם אטריות) וקפה הביצה המפורסם של העיר. הכי טעים בדוכני הרחוב ובסמטאות הרובע העתיק, ובמחירים נמוכים.
יומיים עד שלושה מספיקים לעיר עצמה, ומשם יוצאים לטיולים למפרץ הא לונג ולסאפה.
כן, ישראלים חייבים e-visa מראש לוייטנאם. הפרטים בעמוד ויזה וכניסה לוייטנאם.
האביב (מרץ–אפריל) והסתיו (אוקטובר–נובמבר) הם הנעימים ביותר. פירוט בעמוד מתי לטוס לוייטנאם.
פְהוֹ, בון צ'א, באן מי וקפה ביצה — הכי טוב בדוכני הרחוב של הרובע העתיק.
כל עמוד נבנה ממודולי נתונים מאומתים, עם תאריך בדיקה
העמוד נשען על מקורות רשמיים ועל מקורות מתוארכים מהשנה האחרונה, לא על ביקור אישי. כל פריט שלא אומת מסומן במפורש "לאמת". איך אנחנו עובדים
רעיונות לטיול הבא, יעדים שנפתחים, העונה הנכונה לכל מקום, וטיפים שחוסכים כסף. וכשכלל ויזה משתנה, תדעו לפני הטיסה.